אמהות, חלומות ולהתחיל בקטן
לפני שנתיים וחצי ילדתי את הילד השלישי שלי. בפעם הראשונה בחיי באמת עצרתי את הקריירה שלי. הפסקתי לרדוף אחרי תפקידים, הזדמנויות, מטרות וצמיחה בלתי פוסקת. במקום זה, התמקדתי לגמרי במשפחה שלי, בילדים שלי, ובהיותי נוכחת בתוך תקופת האמהות שבה הייתי. והאמת? הייתי צריכה את זה. אבל לפני בערך שנה, משהו בתוכי התחיל להתעורר מחדש. החלטתי שאני רוצה לנסות לחזור לעבוד ולהיות שוב אמא עובדת. מה שאף אחד לא באמת מכין אותך אליו, זה כמה המעבר הזה יכול להיות קשה בגיל 40, אחרי שנה וחצי מחוץ למעגל העבודה. זה מאתגר. זה מתסכל. ולפעמים זה גם מערער בשקט את הביטחון העצמי שלך. גם כשאת יוצרת קשרים. גם כשאת מפעילה אנשים שמכירים אותך. גם כשכמעט קורה משהו. היו כמה רגעים שחשבתי לעצמי — “זהו, זה הולך לקרות.” אבל איכשהו, בסוף, לא הייתי המועמדת הנכונה. ושוב ושוב הייתי צריכה להזכיר לעצמי שהערך שלי לא נעלם רק כי אף אחד עדיין לא נתן לי הזדמנות. ובתוך כל זה, יש גם את החברים הקרובים — אלה שלא נותנים לך לשכוח מי את באמת. אלה שמרימים אותך ברגעים שאת מתחילה לפקפק בעצמך, שמזכירים לך את הכישרון שלך, את הדרך שעברת, ואת כל מה שאת ...