MakeRoomNY

​ Two and a half years ago, I gave birth to my third child. For the first time in my life, I truly stepped away from my professional career. I stopped chasing titles, opportunities, goals, and constant growth. Instead, I focused completely on my family, my children, and being present in motherhood. And honestly? I needed it. But about a year ago, something inside me started waking up again. I decided I wanted to try going back to work and becoming a working mom again. What nobody really prepares you for is how difficult that transition can feel at 40 years old after stepping away for a year and a half. It’s humbling. It’s frustrating. And sometimes, it quietly shakes your confidence. Even when you network. Even when you pull strings. Even when opportunities almost happen. There were a few moments where I thought, “This is it.” But somehow, in the end, I wasn’t the right candidate. Over and over again, I had to remind myself that my value didn’t disappear just because nobody was givin...

Sara, Fucking 40 The Eternal Girl Meets a New Number Over the past few days, my phone hasn’t stopped ringing. Friends checking my pulse, sending hugs, gently asking how I’m feeling. Because yes on the 30th of the month, I’m changing a digit. And let’s say it gently: many people call it the 40-year-old crisis. So first of all  how lucky am I. What a privilege it is to have friends, sisters, family, preparing me  and themselves  for the unknown. Sara. Fucking. 40. I have this thing where I call myself the eternal girl. And suddenly this number… doesn’t quite fit the definition. December, too, has always been tricky for me. A month of summaries. Of reflection. Of honest questions: What has changed? Where did I arrive? Did I get to where I thought I would or did I simply survive what I was sure I wouldn’t? The truth? This year was full of thoughts. From January 2025 until now my mind worked, my heart explored, my soul asked. And then December arrived....

​ שרה בת פאקינג 40 – הילדה הנצחית פוגשת מספר חדש בימים האחרונים אני מוצפת בטלפונים. חברות בודקות דופק, שולחות חיבוקים, שואלות בעדינות איך אני מרגישה. כי כן  ב־30 לחודש אני משנה סיפרה. ובואי נגיד את זה בעדינות: הרבה קוראים לזה משבר גיל ה־40. אז קודם כול איזה כיף לי. איזו זכות זו שיש לי חברות, אחיות, משפחה, שמכינות אותי ואותן אל הלא נודע. שרה בת פאקינג 40. יש לי קטע כזה שאני קוראת לעצמי הילדה הנצחית. ופתאום המספר הזה… לא כל כך משתלב עם ההגדרה. גם דצמבר, החודש הזה, תמיד טריקי עבורי. חודש של סיכומים. של התבוננות. של שאלות כנות: מה השתנה? לאן הגעתי? האם הגעתי לאן שחשבתי שאגיע  או שפשוט שרדתי את מה שהייתי בטוחה שלא אשרוד? האמת? השנה הזאת הייתה מלאה במחשבות. מאז ינואר 2025 ועד עכשיו  הראש עבד, הלב חקר, הנשמה שאלה. ואז הגיע דצמבר. והפעם… משהו השתחרר. במקום לנתח, פשוט נשמתי. הסנפתי את כל מה שאני אוהבת. את שלושת הילדים שלי  הנס הפרטי שלי בעולם הזה: אמה, לב ופלא. התענגתי על הזוגיות שבניתי עם הילד הנצחי שבחרתי לחיות איתו. פאקינג 15 שנה ביחד. ו...