MakeRoomNY

​ שרה בת פאקינג 40 – הילדה הנצחית פוגשת מספר חדש בימים האחרונים אני מוצפת בטלפונים. חברות בודקות דופק, שולחות חיבוקים, שואלות בעדינות איך אני מרגישה. כי כן  ב־30 לחודש אני משנה סיפרה. ובואי נגיד את זה בעדינות: הרבה קוראים לזה משבר גיל ה־40. אז קודם כול איזה כיף לי. איזו זכות זו שיש לי חברות, אחיות, משפחה, שמכינות אותי ואותן אל הלא נודע. שרה בת פאקינג 40. יש לי קטע כזה שאני קוראת לעצמי הילדה הנצחית. ופתאום המספר הזה… לא כל כך משתלב עם ההגדרה. גם דצמבר, החודש הזה, תמיד טריקי עבורי. חודש של סיכומים. של התבוננות. של שאלות כנות: מה השתנה? לאן הגעתי? האם הגעתי לאן שחשבתי שאגיע  או שפשוט שרדתי את מה שהייתי בטוחה שלא אשרוד? האמת? השנה הזאת הייתה מלאה במחשבות. מאז ינואר 2025 ועד עכשיו  הראש עבד, הלב חקר, הנשמה שאלה. ואז הגיע דצמבר. והפעם… משהו השתחרר. במקום לנתח, פשוט נשמתי. הסנפתי את כל מה שאני אוהבת. את שלושת הילדים שלי  הנס הפרטי שלי בעולם הזה: אמה, לב ופלא. התענגתי על הזוגיות שבניתי עם הילד הנצחי שבחרתי לחיות איתו. פאקינג 15 שנה ביחד. ו...

Passion. A small word that contains a whole world within it. I firmly believe that passion is an essential and important part of our sense of happiness. It’s what energizes us, refuels us, and allows us to continue our journey toward our next goals. Passion is not just a feeling – it’s a choice. A choice to live a full and meaningful life, a life with a beating heart, a clear purpose, and a soul connected to action. Living with Passion: The Simple Choice For me, living with passion is a natural choice. In every field I touch, I strive to act from my inner connection – from that deep passion that drives me forward. It manifests in my relationship with my partner, my connection with my children, my family, my friends, and also in my career. Whether I’ve been an employee or self-employed, I’ve always seen the responsibility for success as something resting on my shoulders. Passion is what pushed me to break barriers, face challenges, and strive toward the next goal. Every time I surrender...

תשוקה. מילה קטנה שמכילה בתוכה עולם ומלואו. אני מאמינה גדולה בכך שתשוקה היא חלק מהותי וחשוב בתחושת האושר שלנו. היא זו שמטעינה אותנו באנרגיה, ממלאת את המצברים, ומאפשרת לנו להמשיך במסע אל היעדים הבאים. תשוקה היא לא רק תחושה – היא בחירה. בחירה לחיות חיים מלאים ומשמעותיים, חיים עם לב פועם, מטרה ברורה ונשמה שמתחברת למעשים. לחיות מתוך תשוקה: הבחירה הפשוטה עבורי, לחיות מתוך תשוקה זו בחירה טבעית. בכל תחום שבו אני נוגעת, אני משתדלת לפעול מתוך החיבור הפנימי שלי – מתוך אותה תשוקה עמוקה שמניעה אותי קדימה. היא ניכרת בזוגיות שלי, בקשר שלי עם הילדים שלי, המשפחה והחברים, וגם בקריירה שלי. לא משנה אם הייתי שכירה או עצמאית, תמיד ראיתי את האחריות להצלחה כמשהו שנמצא על כתפיי. התשוקה היא זו שדחפה אותי לשבור מחסומים, להתמודד עם אתגרים, ולחתור למטרה הבאה. בכל פעם שהתמסרתי לתשוקה – התוצאות דיברו בעד עצמן. תשוקה בכל תחומי החיים תשוקה היא לא רק דחף להצלחה מקצועית. היא חיונית גם בזוגיות, במשפחה, ובמערכות יחסים. היא הכוח שמעמיק את החיבור עם האנשים החשובים לנו ביותר. כשאנחנו אוהבים מכל הלב, מתמסרים למה שחשוב לנו, אנ...

It happened last February while I was on vacation with the kids. My sister called urgently, telling me she was flying to California to save our dad. He wasn’t feeling well, and we didn’t yet know why. Dad, who was always strong and resilient, never really believed in doctors, especially in the United States. But this time, things escalated quickly: hospitalization, kidney failure, and suddenly, we were all drawn into a frightening new reality. My brother, who lives in Peru, stepped up to manage the situation. Amid the confusion, the decision was made: the best place for treatment would be in New York. My mom, dad, and brother embarked on a journey to bring him to treatment—a tumultuous journey filled with pain and uncertainty. After a series of tests, the news hit us like a punch to the gut: Dad had cancer. The ground beneath us collapsed, our breath was taken away. But the doctors reassured us: “This is treatable. Everything will be fine.” We took a deep breath and began the treatment...

זה קרה בפברואר שנה שעברה, כשהייתי בחופשה עם הילדים. אחותי התקשרה בהול, מבשרת שהיא טסה לקליפורניה להציל את אבא שלנו. הוא לא הרגיש טוב, ועדיין לא ידענו ממה. אבא, שתמיד היה חזק ואיתן, לא האמין יותר מדי ברופאים, במיוחד בארצות הברית. אבל הפעם, העניינים התגלגלו במהירות: אשפוז, כשל כליות, ולפתע כולנו מתכנסים סביב מציאות חדשה ומפחידה. אחי, שגר בפרו, התייצב לנהל את העניינים. בתוך הבלבול, התקבלה ההחלטה: המקום הטוב ביותר לטיפול יהיה בניו יורק. אמא, אבא ואחי יצאו למסע להביא אותו לטיפול – מסע מטלטל, מלא בכאבים ובחוסר ודאות. אחרי סדרת בדיקות הגיעה הבשורה שהפילה אותנו לקרקע: לאבא יש סרטן. הקרקע נשמטה, הנשימה נעצרה. אבל הרופאים הבטיחו: “זה בר-טיפול. הכול יהיה בסדר.” נשמנו עמוק והתחלנו את המסע של הטיפולים. באותם ימים, לא יכולתי שלא לחשוב על כל מה שאבא עשה למעני ולמעננו. זכיתי באבא גיבור. אולי זה משהו שכולם מרגישים כלפי האבות שלהם, אבל אבא שלי באמת גיבור – גיבור מלחמות ישראל, קצין שלחם כמעט בכל מלחמה אפשרית. הוא היה ממייסדי מושב נביעות בסיני, שם שלושת אחיי נולדו. כשהגיע הזמן לעשות שלום, הוא שחרר את האד...

It all started with a moment that turned my life upside down. I was 27, leaving behind a familiar life in Israel and moving to New York, a vast and overwhelming city that forced me to start from scratch. I arrived with a suitcase full of dreams and years of experience in fashion and marketing, only to discover that this experience didn’t quite translate to the new world unfolding before me. In New York, I was offered opportunities to start over—entry-level internships for no pay—but my pride and belief in myself wouldn’t let me settle. Instead of taking the “easy” route, I began working odd jobs: selling tea at a holiday market, bartending, and doing whatever it took to get by. And in between it all, I found myself doing something that came so naturally, I didn’t even realize it was a skill. Whenever I visited friends or family, I would organize. Closets, kitchens, even entire living spaces—I instinctively knew how to turn chaos into order, to transform a space into something both func...